הנתון מציג ערך של הנכסים השוטפים נטו (NCAV), ומורכב מסך כל הנכסים השוטפים פחות סך כל ההתחייבויות של החברה, פחות מניות בכורה.

לראשונה דן בנושא המשקיע האגדי אב של השקעות ערך בנג’מים גראהם בשווי נכסים שוטפים נטו בספר שכתב ביחד עם דויד דוד, ושמו של הספר – Security Analysis במהדורת 1934. בספר נתון שווי נכסים נטו מוגדר כנכסים שוטפים בלבד פחות סך כל ההתחייבויות. הנכסים השוטפים נטו אינם כוללים רק את הנכסים הבלתי מוחשיים, אלא גם את הנכסים הקבועים (רכוש קבוע), ונכסים לא קבועים. בנוסף, ציין גראהם, כי מניות בכורה שייכות לצד ההתחייבויות של החברה, ולא כחלק מההון. מניות בכורה הן כמו האשראי שלא שולם.

להלן נוסחה לחישוב:

בנגמין גראהם חיפש מניות שנסחרו לפחות 30% פחות ממחיר של הנכסים השוטפים נטו ומהון חוזר נטו NNCW, לצורך השקעה יותר בטוחה. רכישת מניות שנסחרות לפחות 30% פחות מהנכסים השוטפים נטו תהיינה יותר בטוחה עם מרווח ביטחון (“Margin of safety)”. רכישת מניות מסוג זה מספקת עמידות מפני תקופת פאניקה וירידות חדות בשווקים, לחלקן.

מחקר שנערך בשנות ה – 1970 עד – 1983, הציג שתיקים שנלקחו מתחילת כל שנה והוחזקו במשך שנה שלמה הציגו תשואה של – 29.4% ממוצע ב – 13 שנים. לעומת מדד – S&P 500 שהציג תשואה של – 11.5% בממוצע. מחקרים שונים של גראהם הביאו תוצאות זהות. ההצלחה של האסטרטגיה זו, לא מתאימה לכל תקופות של השוק. חברות רווחיות ומניות צמיחה עם פוטנציאל עסקי שהוכח עם הזמן – בדר”כ לא נסחרות במחיר של מרווח ביטחון. על פי בדיקה שנערכה, האסטרטגית השקעה זו מתאימה ואפקטיבית לשימוש בתקופות משבר וירידות חדות בשווקים. חשוב חציין, שבימינו עדיין ניתן למצוא הזדמנויות לפי האסטרטגיה.

לפרטים נוספים, נא ללחוץ כאן.