המשקיע האקטיבי לעומת המשקיע הפסיבי

שוק המניות נחשב לאחד הכלים הטובים ביותר להרוויח. כאשר בוחנים ביצועים פיננסים של חברות בעבר, ניתן להסיק כמה מסקנות על איך החברות ינהגו בעתיד. כמובן, לא ניתן לדעת בוודאות, אך עם זאת, ניתן להסיק מסקנות לעצמינו, ביחס לאותן ניירות ערך. באמצעות אסטרטגיות של השקעה אקטיבית ופסיבית, ניתן לתכנן את הרווחים של המשקיע עם רמת הסיכון שנקבעה מראש. אנו יכולים להניח כי ההבדל העיקרי הוא ברמת הסיכון לעומת הרווחיות. או בכמות הכסף שהמשקיע השקיע.

בספר של בנג’מין גראהם “המשקיע הנבון”. מוצגים שני עקרונות השקעה, והבדל העיקרי בין שני סוגי המשקיעים במונחים של כמות הזמן והמאמץ שאנשים מוכנים להשקיע על ניהול ההשקעות שלהם. במילים אחרות, אם אתה מתעייף בעבודה, ואתה לא רוצה ברצינות לנתח את החברות ולהשוות אפשרויות שונות להשקיע כסף בזמן הפנוי שלך, אז אתה משקיע פסיבי. כלומר, משקיע בכלים פשוטים ונפוצים. המשימה העיקרית של המשקיע הפסיבי היא לא להפסיד כסף וכמה שפחות סיכון. משקיע אקטיבי לעומת זאת הוא זה שמעביר את זמנו העיקרי על לימוד אפשרויות שונות להשקעה הונית. מטרתו להיות מומחה בתחום ההשקעות.

בתחילת הדרך, משקיע חייב להחליט לאיזו קטגוריה הוא רוצה להשתייך. כי ההבדלים באסטרטגיה ובפעולות שונים מאוד. ואם לערבב שתי השיטות, התוצאות יכולה להיות לא מה שמשקיע מצפה.

עקרונות והבדלים בין שני סוגי המשקיעים

המשקיע האקטיבי – זהו האדם אשר כל הזמן בחיפוש אחר הזדמנויות חדשות להשקיע הון למטרת רווח. שיטות ההשקעה של המשקיע האקטיבי שונות באופן קיצוני לעומת ההשקעות הפסיביות, מסיבה שהוא מתכוון להרוויח יותר מאשר המשקיע הפסיבי. רמת הסיכון המוטל על המשקיע האקטיבי יותר גבוה, ויש סיכוי גבוה שהוא לא יצליח להשיג את התשואה שהוא צופה. המשקיע האקטיבי משחק את התפקיד העיקרי, לוקח אחריות וסיכון על החלטותיו, ומקבל החלטות בעצמו.

המשקיע האקטיבי לא בהכרח עושה עסקאות כל יום או אפילו חודש. רוב הזמן נדרש להכנה לעסקה כאשר מדובר בהשקעה אחראית. כל עסקה היא אחריות גדולה מסיבה שההשקעות בשוק ההון הן המקור העיקרי של ההכנסה עבורו. המשקיע האקטיבי הוא כמו יזם, תמיד בכוננות. מעקב כל הזמן אחר השוק, ניתוח דוחות הכספיים והערכת פוטנציאל צמיחה של ניירות ערך שונות. אם למשקיע יש רצון וזמן לניתוח מניות, הוא יכול לעסוק במספר פעילויות:

1. השקעה במניות ערך  – מניות הנסחרות במחיר מתחת למחיר הנקוב. במילים אחרות, רכישת מניות במחיר אטרקטיבי כאשר מחיר המניה נסחר מתחת לשווי ערך של החברה ועם מרווח ביטחון. ניתן לדעת את המתודולוגיה לחישוב ערך ריאלי הפנימי של המניות, ולקנות מניות שמחירן נמוך מהשווי בפועל.
2. השקעה במניות צמיחה – מבנה של מניות הצמיחה בנוי על ידי חברות אשר רשמו צמיחה ברווחים בשנים קודמות, ומצפות להגדיל רווחים יותר לעומת תוצאות נוכחיות. ברוב הפעמים ניתן לשים לב שמניות צמיחה רחוקות מאוד ממחיר ריאלי הפנימי של החברה (Overvalued).
3. ספקולציה (מסחר) -שיטה המבוססת על רכישת ניירות ערך על בסיס ניתוח טכני. ספקולנט משקיע את זמנו העיקרי בבחירת מניות שמאותתות כניסה או יציאה על פי בגרף. סימון קווי תמיכה והתנגדות ותצורות בגרף על מנת לזהות המשך תנועת מחיר. המקור של השיטה זו, היא קבלת החלטות בהסתמך על ניתוח מחיר שהיה בעבר בלי ניתוח נתונים פיננסים של הפירמה שמסתתרת מאחורי הגרף. חלק מהספקולנטים עם הזמן התחילו לשלב גם ניתוח טכני וגם ניתוח פונדמנטלי על מנת להגביר אחוזי הצלחה בניחוש תנועת המחיר בעתיד.
4. רכישת עסקים מוחשיים – משקיע אקטיבי יכול לרכוש עסק מוחשי ולהפוך לבעלים של אותו העסק (בעל הבית). הבעל של העסק משחק תפקיד ראשי. באחריותו הרווחים והפעילות של העסק בעתיד. כמובן, רווח נקי הוא לוקח לעצמו.

המשקיע הפסיבי – גישתו מאפיינת נוסחה מעניינת – “כסף צריך להרוויח כסף”. במקביל, משקיע שנוהג באידאולוגיה זו משתדל להשקיע את הונו כמה שיותר בטוח ולהשקיע מינימום זמן ומאמץ על עבודתו.

המשקיע הפסיבי משקיע את כספו במקור הכנסה פסיבי, אשר יביא לו לכיס רווח קבוע לתקופה מסוימת של זמן. למשקיעים אלה לא מעניין ירידה במחיר המניות בטווח הקצר, ומודעים היטב לכך שמחיר ניירות הערך יחזור, וימשיך לצמוח כל עוד החברה יציבה כלכלית וללא סיכון לחדלות פירעון. ניתן להשוות עם משקיעים אקטיביים, שמטרתם להרוויח באמצעות ספקולציה. פחות מעניין אותם ערך של הפירמה ובאיזה מחיר הם רוכשים מניות. שימו לב, המשקיעים האקטיביים ומשקיעים פסיביים יכולים לרכוש את אותן ניירות ערך, אך מטרתם שונה.  בתקופה של משבר פיננסי, המשקיעים הפסיביים לא נוהגים למכור את המניות הנמצאות בתיק ההשקעות. אלא משתדלים לרכוש מניות אטרקטיביות נוספות לתיק לפי דעתם, על מנת להגדיל את שווי האחזקות, מפני שמשברים פיננסים בסופו של דבר נגמרים (כך היסטוריה מלמדת אותנו), ומשבר פיננסי הוא הזדמנות טובה לרכוש מניות במחיר זול. האידאולוגיה של משקיעים פסיביים היא “קנה והחזק”. כלומר, לאותם משקיעים לא מעניין שינוי במחירי המניות, אלא ניתוח פונדמנטלי מעמיק על מנת לנתח פוטנציאל עסקי וכלכלי, ולהרוויח מצמיחת שווי החברה ודיבידנדים שמקבלים בעלי מניות.

ההבדל העיקרי בין המשקיע הפסיבי למשקיע האקטיבי הוא שמשקיע הפסיבי מנסה לצמצם סיכונים באמצעות מדיניות של גיוון. כלומר, הוא יוצר תיק השקעות עם המספר המרבי של מניות. צעדים ברורים אשר מגנים באופן מקסימלי על שווי תיק ההשקעות מאירועים כלכליים שונים ופתאומיים בשווקים הפיננסיים בעולם.