The Optimist
בשנת 1986 נכתב על ידי וורן באפט במכתב של ברקשייר האת’וויי לבעלי המניות על הגדרת רווח בעלי מניות Owner Earnings.
החישוב מציג רווח מדווח בתוספת פחת, דלדול והפחתות והוצאות אחרות שלא במזומן, פחות הסכום השנתי הממוצע הדרוש על הוצאות הון עבור רכוש קבוע, על מנת לשמור באופן מלא על עמדתה התחרותית ארוכת טווח ועל נפח הנזילות של החברה. כאשר העסק דורש הון חוזר נוסף כדי לשמור על מעמדה התחרותי, ניתן להפחית גם את התוספת זו. מפחיתים שינוי בהון חוזר נטו מהחישוב.
להלן נוסחה לחישוב:
| = | Owner Earnings | ||||||
| + | Other non cash charges | + | Depreciation, Depletion and Amortization | + | Net Income | ||
| 5Y Average annual maintenance CAPEX | – | Change in working capital |
-
סדר הפעולות לחישוב:
- רווח המדווח (Reported Earnings) – נמצא בדוח רווח והפסד. המכונה בשם “רווח נקי” (Net Income).
- פחת, דלדול והפחתות (DD&A) – נתון מציג את ההוצאות הכספיות על בסיס צבירה חשבונאית. ניתן למצוא בדוח רווח והפסד.
- הוצאות אחרות שלא במזומן (Other non cash charges) – כמו כן, סעיף נמצא בדוח תזרים המזומנים ומתייחס לחיובים שאינם כרוכים במזומן. לדוגמה, פיצוי מניות לעובדים.
- הסכום השנתי הממוצע של הוצאות הון עבור רכוש קבוע וכד’ (Average annual maintenance CAPEX) -הוצאות הון, או CAPEX – הון המשמש את החברה לרכוש, לתחזק ו/או לשמור על הקיים את נכסים פיזיים כגון רכוש, מפעלים, ציוד מבני תעשייה וכד’.
- שינוי בהון חוזר נטו (Changes in working capital) – הון חוזר הוא מדד למדידת נזילות לטווח קצר של החברה או ליכולתה לכסות התחייבויות לזמן קצר. הוא מוגדר כהפרש בין הנכסים השוטפים של החברה לבין ההתחייבויות השוטפות. ניתן למצוא בדוח תזרים מזומנים בהתאמה ב’ לחישוב תזרים מזומנים לפעילות שוטפת OCF.
כאשר וורן באפט כתב את החישוב בשנת 1986, תקינה חשבונאית הייתה שונה ועם פחות מידע זמין. החלק הקשה היחיד הוא להבין כמה כסף הכולל הולך לכיוון שמירה על העסק וצמיחה. ניתן להשתמש בשיטה של ברוס גרינוואלד לחישוב CAPEX. עדיף להיות שמרני, מאשר להמעיט בערך התחזוקה CAPEX ו – Overpay עבור המניה.
אני מאמין שבאפט בחן את הנתון פחת והפחתות והשיג נתונים די מדויקים לאורך שנים רבות. הקונספט הוא שה- פחת, דלדול, והפחתות הוא נתון בסיסי להתחלה של הוצאות מהוונות עבור מפעלים, ציוד וכד’ – CAPEX.
לדוגמה, רכשתי ציוד עבור העסק שלי במחיר של 2,000$ כדי ליצר מוצרים חדשים ולשמור על העסק שלי. אם לציוד יש תוחלת חיים ל 5 השנים הבאות, זה אומר שאני הולך לפחת 2,000$ – באמצעות שיטת פחת קו ישר, והפיחות שלי הוא 400$ עבור 5 השנים הבאות. בעיקרון, זה הולך לעלות לי 400$ כל שנה כדי לשמור על העסק שלי עם הציוד שרכשתי. סך כל הוצאות ההון נמצאות כבר בדוח תזרים מזומנים.
חוקי השימוש בנתון:
- והשוואה עם חברות מתחרות מהתחום במסגרת אותה תעשייה.
- הוצאות הון עבור רכוש קבוע: לחשב נתון ממוצע בין 5 ל – 10 השנים האחרונות.
- אם החזר ההון גדל, אז מחשבים ומפחיתים את ההפרש. אם לא גדל, אז לא מפחיתים.
יתרונות השימוש בנתון:
הנתון מציג את הרווח האמיתי לעומת רווח נקי למניה שעלול לא להציג רווח מדויק במזומן שייצרה החברה בתקופה כלכלית.
חסרונות השימוש בנתון:
די קשה לחשב הוצאות הון עבור ציוד ומפעלים בצורה מדויקת.
נתון רווח בעלי מניות הוא מדד חשוב, משקיע יכול להשתמש על מנת למדוד את האפקטיביות הפיננסית של החברה. הגדלת רווח בעלים מסמן לכך שרווחים הבאים של חברה יהיו טובים. לכן, הערכת רווחי הבעלים בצורה מדויקת יכולה להיות חשובה מאוד לניבוי ביצועי החברה לטווח ארוך.
הרעיון של רווח בעלי מניות הוא להבין כמה כסף נופל לתוך הכיסים של בעלי העסק. הרווח הנקי ורווח למניה EPS מאוד נחמדים תחת תקינה חשבנאית, אבל את הערך הדולרי בפועל בעל העסק מקבל בסוף היום / חודש / שנה / תקופה. זו הסיבה שבאפט קורא לזה רווח בעלי מניות. הוא אוהב להסתכל על הסכום אמיתי בדולרים.
חשוב לציין, כאשר וורן באפט הציג את החישוב בפעם הראשונה, תקינה חשבונאית לא הייתה מפותחת מספיק והיה נדרש לחשב את הנתון באופן ידני. התקינה החשבונאית השתדרגה בעשרות השנים האחרונות והיום ניתן פשוט להשתמש בנתון FCF לצורך חישוב של רווח בעלי מניות.
